תרבות אכילת הדגן החלה כבר בתקופת האבן, לקטים ציידים ניזונו מדגן בר. אכילת הדגן מספקת קלוריות וחלבון מרגיעה את מערכת העצבים משרה שינה עמוקה ועוזרת להרגיע את הנפש. נהוג לחלק לדגנים מלאים ולכאלה שלא. דגנים מלאים מכילים סיבים תזונתיים שעוזרים לעיכול ואת רוב הוויטמינים (בעיקר מקבוצת B) הנמצאים בנבט ובקליפה. בדגן המלא ישנה חומצה פיטית המפריעה לספיגה, על מנת לנטרלה, רצוי להשרות את הדגנים המלאים ל 8 שעות. הדגנים בעלי טעם מתוק, מקנים תחושת שובע, יציבות וקרקוע.

הקטניות כוללות מיני שעועית, חומוס, אפונה יבשה, עדשים, פול, סויה ועוד. רוב הקטניות עשירות מאוד בחלבונים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים ורובן דלות בשומן. אחד מהמקורות לפיטואסטרוגן. טעמן מתוק ומכווץ, בעלות איכות משתנת מיבשות וקרות.. יכולות לגרום לגזים ולכן הטיפול בהן מאוד חשוב. השריה במים לפחות ללילה, הוספת אצת קומבו לבישול ושהבישול יהיה ארוך, רצוי להוסיף להן תיבול מחמם ומניע שיעזור לעיכול. תיבול כמו בצל, שום, הינג, כמון זרעי חרדל ועוד. כמו כן חשוב מאוד שהקטנייה תהיה טרייה באיכות טובה.

ירקות מכילים הרבה ויטמינים ומינרלים ולכן נחשבים למזון מאוד בריא. הירקות הם נוגדי חימצון ומגנים על הגוף מפני רדיקלים חופשיים, הם קלים בתכונותיהם וכך הופכים את הארוחה לפחות כבדה. לירקות השונים יש מבחר טעמים, חלקם מחממים חלקם מקררים, קלים או כבדים ולכן ניתן להתאים אותם על פי המצב הבריאותי. אכילת ירקות טריים מצריכה עיכול חזק ולכן לא תמיד תתאים לכולם, עדיף לאכול ירקות מעט מבושלים. אם אוכלים ירקות טריים כדאי לאכול אותם לפני המאכלים החמים או להניח עליהם את האוכל החם וליצור מעין "מכת חום" ובכך להקל מעט על עיכולם.

על פי האיורוודה מומלץ לשתות מעט משקה חם בזמן הארוחה כדי לסייע לתהליך העיכול. המצב המיטבי הוא, שאחרי הארוחה 1/3 מנפח הקיבה יכיל מזון מוצק, 1/3 נוזלים ועוד 1/3 מנפח הקיבה יוותר ריק. משקאות וחליטות של צמחי מרפא נהוג לשתות על מנת לנצל את תכונות הריפוי שלהם. רצוי לא לצרוך משקאות קרים מאחר שהקור גורם להלם למערכות הגוף ועלול לכבות את האגני (אש העיכול). רצוי להרגיל את הגוף לשתות מים מעט חמימים.